קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק , המונה כבר מאות חברים פעילים , הקימה לעצמה "בית אחורי" אשר נועד לנהל את הידע המצטבר.
האתר נועד לתעד עדכונים שוטפים שהועלו בקבוצה ולהעמיק את תכולת הידע שלהם .
האתר יפרסם סיכומים דו-שבועיים של פעילות הקבוצה ויציע מדי פעם הרחבות בתחומים הנגזרים מניהול התוכן הדיגיטאלי כגון כלים מתוקשבים , מאגרי מידע , המלצות על כלים מתוקשבים ועוד .
בניית וויקי עבור קורס באוניברסיטה
מחפש אתר נוח לבניית וויקי עבור קורס באוניברסיטה. הצרכים הם אתר נוח לעריכה (WISYWIG) עבור אנשים שאין להם ניסיון קודם בויקי ( אלון גלעד).
תובנות ומידע נוסף :
פתח ויקי חינם Wiki.co.il ( יגאל חמיש) .
הקמנו בשעתו אתר לניהול הידע בכתובת http://knowledge.wiki.co.il/ ותוכל לעיין שם כדי להתרשם. סרגל עריכה מנוון? למיטב ידיעתי הוא מכיל את כל מה שצריך. האתגר האמיתי בויקי אינו האתגר הטכנולוגי, ואפילו לא הכשרת המשתתפים בכתיבה בויקי (גם זה דורש מחשבה), אלא – הגיוס של המשתתפים לכתוב, ויותר חשוב מזה – לתרום בכתיבתם לעיבוי ערכים חדשים וקיימים תוך אימוץ האתיקה של כתיבה עמוד ראשי – Knowledge (יגאל חמיש) .
אנחנו משתמשים בWIKISPACES כבר כמה שנים. אמנם המנשק טרם תורגם לעברית אך הוא פשוט ומאוד עשיר בפיצ'רים. אפשר להתרשם כאן – http://reuw.wikispaces.com/Wikis בסוף העמוד יש קישורים למספר פרויקטים לימודיים בעברית ובאנגלית על WIKISPACES. euw – Wikis ( ראובן ורבר).
שימוש בפלטפורמת wikispaces בחינוך , מאמר The Cool Cat Teacher Daily Tweetpaper (עמי סלנט) .
אם המטרה היא יצירת מאגר של ערכים, אז באמת עדיף כנראה להשתמש בויקי.
אם מספר הערכים הוא יחסית מצומצם. אפשר לעבוד דרך גוגל-מסמכים (אשר מציע אפשרות עריכה סימולטנית מדהימה, ללא צורך בהרשמה של המשתמשים למערכת), ואז לקשר בין גוגל-מסמכים שונים (גוגל מסמכים – מדריך למשתמש – Google Docs ( טל גלילי) .
פיירפוקס 12 רק שוחרר, ומוזילה חושפת את גרסת הבטא הפומבית של פיירפוקס 13 המביאה מספר חידושים משמעותיים ביחס לגרסאות קודמות., פיירפוקס 13 בגרסת בטא מביא מסך פתיחה חדש ( עמי סלנט) .
האם קניית אינסטאגרם ע"י פייסבוק מציין את מות ווב 2.0 והמלכת העולם הדיגיטאלי כפי שטוען מאמר זה? Web 2.0 Is Over, All Hail the Age of Mobile ( ראובן ורבר) .
מדברים הרבה על התחרות בין שתי חברות הענק. אבל, באמת אין קשר ביניהם. אחת היא מנוע חיפוש והשני רשת חברתית. פייסבוק מחזיק המון מידע אישי על משתמשיו אבל זה לא משתווה לכמויות המידע העצומות הממופתחות ע"י גוגל בתחומים אחרים. השוואה הגיונית תהיה בין פייסבוק לגוגל+ אבל המנצח הרי ידוע מראש. אף אחד לא יאיים על צוקרברג – Markerweek ( דניאל ליפסון) .
כל מי שחושב בטעות שההתפתחויות הטכנולוגיות העיקריות הן בשדה המשחקים של גוגל ופייסבוק מוזמן או מוזמנת לקרוא את הדיווח החשוב הזה של ד"ר יפה אהרוני על היישום של טכנולוגיה סמנטית חדשנית באיחזור מידע רפואי .( עמי סלנט) .
תובנות ומידע נוסף :
הרשת הסמנטית זה מנוע חיפוש שמתבסס על מנגנוני seo שמושפעים כיום במידה רבה מסיגנאלים חברתיים. כל מודל החיפוש ברשת משתנה בהדרגה והופך להיות מבוסס על הצבעות הגולשים ולא הקישורים ( אנידור חקק) .
יש יתרונות של רשת סמנטית בחיפושים או ברשתות מקצועיות, שם הסמנטיקה משחקת לצד במשתמש. ברשתות חברתיות כפי שהם היום, בהחלט אני רואה מפרסמים המנצלים את הסמנטיקה לפרסומות "מותאמות-אישית". אך יותר גרוע מזה, אנשים עשויים להיות שבויים בעולם תוכן מאוד מצומצם ( יעל שרצר) .
Tim Berners-Lee on the next Web | Video on TED.com ( יעל שרצר)
החולים כבר לא מסתפקים בהוראות הרופא, אלא מחפשים ברשת המלצות. חברה צעירה בשם טריטו מארגנת את המידע שהצטבר ביותר ממיליארד פוסטים רפואיים עושים סדר בבלגאן של ד ( עמי סלנט) .
תובנות ומידע נוסף :
המוצר של טריטו הוא קצת יותר מנחמד. יש להצטייד באינדקס תרופות ו"תרגומון". ( יעל שרצר) .
כל מי שחושב בטעות שההתפתחויות הטכנולוגיות העיקריות הן בשדה המשחקים של גוגל ופייסבוק מוזמן או מוזמנת לקרוא את הדיווח החשוב הזה של ד"ר יפה אהרוני על היישום של טכנולוגיה סמנטית חדשנית באיחזור מידע רפואי .( עמי סלנט) .
מאגר מידע יחבר 20 ארכיונים באירופה לחקר השואה – בהם של יד ושם; ההיקף: 7 מיליון יורו, מאגר מידע יחבר 20 ארכיונים באירופה לחקר השואה – בהם של יד ושם; ההיקף: 7 מיליון יורו ( עמי סלנט) .
מבחינה מידענית וניהול התוכן הדיגיטאלי האתגר הוא יצירת אוסף של כ 5,000- מילות מפתח מוסכמות ומתורגמות, לתיאור חטיבות ואוספים של תיעוד השואה. את הפרויקט כולו מנהלת ד"ר קוני קריסטל, מנהלת מחלקת המחקר של NIOD , מוסד המחקר ההולנדי המרכזי לחקר תולדות מלחמת העולם השנייה. Connecting collections | European Holocaust Research Infrastructure ( עמי סלנט) .
סיפור חצי מצחיק חצי עצוב על מאגר מידע והשואה אמא שלי מתה בשואה » וובסטר – הבלוג של חנן כהן ( חנן כהן) .
רשימה מאד מועילה של מנועי חיפוש ייעודיים בתחום האקדמי ( עמי סלנט)
חלק מהכלים הם אינדקסים מתוקשבים , אבל מאד מאד מועילים ( למשל BUBL Link: )
האלגוריתם של גוגל מבוסס על קישורים !! קשה להאמין שהצבעות גולשים יגיעו אי פעם לרמת אלגורתימיקה כזו ! ( עמי סלנט)
תובנות ומידע נוסף :
דבריך מתייחסים לקידום אתרים שחלף מהעולם. זה נכון שקישורים היו ועודם פרמטר חשוב מאוד בקידום אתרים (במיוחד בגוגל ישראל אך לא רק – גוגל פועלים ללא לאות לייצר תוצאות המבוססות על התכנים שהגולשים מדרגים כטובים (בין השאר באמצעות זמן שהייה גבוה בדפי האתר, באונס רייט נמוך וכדומה). הרשת משתנה ואלו שישכילו להפנים את השינויים ישרדו את השינוי המהותי שייכנס בהדרגה גם לגוגל ישראל. אז איך מקדמים אתר בגוגל? גוגל שוב מרעננים את החוקים (אנידור חקק).
הפורטל הטוב ביותר שאני מכיר בעברית לקידום אתרים אתרים הוא: קידום אתרים, שיווק באינטרנט | קהילת AskPavel ( אודי מלכה)
למנוע החיפוש של גוגל יש אלגוריתם מאד מורכב לחישוב PR (ערך הדף) ומילות החיפוש הרלוונטיות לכל דף ולאתר כולו (דף הנחיתה או דף הבית). תחום קידום האתרים הוא תחום מורכב כי בכל פעם גוגל משנים את המשקל של כל אחד מהגורמים המשפיעים בהתאם למחקרים שהם עורכים ובהתאם לשיטות קידום פסולות שהם מגלים ( אודי מלכה) .
גם בבלוג הזה אפשר למצוא מידע אודות האלגוריתם החדש של גוגל ( בטי דים אסולין) .
מס"ע – האם תחום החינוך זקוק כיום למנוע חיפוש ייעודי ? ( עמי סלנט) .
Europeana Libraries , הפרויקט השאפתני בן השנתיים שואף להנגיש 5 מיליון אובייקטים שמקורם ב-19 ספריות אקדמיות מאירופה באתר שיכיל ספרים, מסמכים מדעיים, סרטים ותמונות. אם לסכם בשלוש נקודות את יעדי הפרוייקט הרי שאלו הם:
יצירת מאגר מידע אקדמי המאפשר חיפוש לפי מילים
בניית רשת לאומית איתנה עבור ספריות אקדמיות ו/או מחקריות (Europeana Libraries Home) ( עמי סלנט).
למידע נוסף :
ניהול ידע בארגונים – מה אנחנו יודעים כיום? (כמעט חמש עשרה שנים, עשר תובנות ועוד אחת חשובה) ( יגאל חמיש) .
תובנות ומידע נוסף :
מאוד מעניין, ובהחלט מרכז את העקרונות המרכזיים!!! נהנתי לקרוא ולהפנים את המושגים… ו"לא לדבר על ניהול ידע"… אלא להפנים את נפשו של היודע. ( ענת קלומל) .
מה הופך פרויקט ניהול ידע למוצלח? תיאור מחקרם הקלאסי של דבנפורט ושות גליון מספר 26 – מרץ 201 ( עמי סלנט) .
מקריאה חפוזה עליתי על שתי נקודות מדאיגות: 1. באקדמיה יוצרים ידע ומהם עלה הרעיון של ניהול ארגון המפתח ושומר על ידע כידע. במאמר האקדמיה הוזכרה בין שאר הארגונים כאילו הידע שהודות לו אנו משתמשים בטכנולוגיות הנהדרות האלה וגבינה הם מוצרים דומים. הקהילה המדעית היא הדוגמה המופתית לקהילת ידע או איך שלא תקרוא לזה. 2. הקשר בין מה שניתן לחשוב, מה שניתן לומר ומה שניתן לכתוב איננו ליניארי כפי שמוצג במאמר. יש ידע שלא ניתן למילול והוא מוכר למדעני הפיסיקה המנסים ללמד פיסיקה, מזה שנים. דרך אגב, זה לא הידע הבלתי-מפורש שפולאני התייחס אליו. ברגע שמתרגמים taccit לסמוי נעלם גם ההבדל. פולני דיבר על תופעה ייחודית שבתפיסת גירויים חזותיים ( פרופסור שפי גבעון) .
יש ידע כתוב שלא ניתן לדיבור כמו זה שמיוצב ברוב הנוסחאות המתמטיות, בטבלאות, וועוד ראו בספר שלי.. הבלבול הכי גדול שמקשה על התחום שקרא לעצמו "ניהול ידע" הוא שמעולם הוא לא עסק ממש בידע אלא במסמכים ובשימוש בהם לשימור הידע ההתנסותי של עובדים וכדומה. לכן, הבלבול צץ בהתיחסות של יגאל לניהולי הידע, המידע והנתונים. לו העוסקים בתחום (ורבים רבים אחרים) היו מקבלים הכשרת רקע בלוגיקה בסיסית, פרפורי המשמעויות האלה לא היו בדרכם של אלה הרוצים לפתור את הבעיות הממשיות בגללן פותח התחום ( פרופסור שפי גבעון) .
הפניה: ידע סמוי ותפיסתו של פולאני , דע סמוי – Nihulyeda ( עמי סלנט)
הויקיפדיה אינו מהווה מקור להבנת דברים כמו של פולני. תמצית חפוזה לקריאה חפוזה היא "הידע" של מאמיני המאה ה-21. תרגום לעברית ללא בדיקה מעמיקה מחבר דברים ולא מקשר ביניהם. אם רוצים להבין למה התכוון פולני, יש לקרוא את ספריו. הוא דיבר וכתב על ידע לא מפורש והנה כמה כותרים: Personal Knowledge (1958, 1962, 1974) Meaning (with Harry Prosch, 1973)
מה לעשות, אין קיצורי דרך בהבנה. אולי בניהול ידע יש. קיראו, הבינו והשכילו ( פרופסור שפי גבעון)
בלוג קבוצתי כדרך להעצמת ניהול הידע ( עמי סלנט) .
תובנות ומידע נוסף :
בלוג קבוצתי הוא לא בלוג ולא יכול להיות בלוג… זה הוא אתר שיש בו מספר כותבים. בלוג במובנו העמוק, Web Log, יומן רשת, הוא "מקום אישי ברשת" של כותב יחיד המשתף בידע, מחולל דיאלוג ותורם לפתוח ידע חדש. קיימים בארץ בלוגים מרובי-כותבים רבים, גם בספריות, טובים ומעניינים, אך לצערי, מה שמתרחש ברובם אינו דיאלוג, אלא הפצה של מידע ( יגאל חמיש).
הכלי המתוקשב אפשר לכם לנהל את מתווה הפעילות שלכם באמצעות ראשי פרקים . אתם רואים הכל בדפדפן. יש גם גרסת פרו שעולה כסף. העובדה שהכל נמצא בדפדפן וניתן להעביר גם לידיעת חברים בצוות מקלה על התהליך Dianne's Digital Discoveries » Blog Archive » Daily Digital Discoveries 04/16/2012 ( עמי סלנט) .
בדיקת "גלובס": איך לגבות הכי טוב את המידע האישי שלכם ( שרון חליווה אמיר )
תוכנת EndNote – תוכנה חיונית לחוקר ולמרצה ( עמי סלנט)
תובנות ומידע נוסף :
עברתי להשתמש ב-RefWorks שגם היא תוכנה מצויינת הנתמכת ע"י ספריית האוניברסיטה שלנו (חיפה) ( ד"ר דפנה רבן) .
הפתרון לארגון הביבליוגרפיה שלך – RefWorks
הסבר על השימוש בתוכנה מופיע באתר של אוניברסיטת חיפה בכתובת: http://lib.haifa.ac.il/reference/refworks/oaoeu/oaoeu/iaiaau-aiaoeeei.html
תובנות ומידע נוסף :
לא רק תיק עבודות לעיתונאים…יצירת כרטיס ביקור מתקדם עם רשימת פרסומים ומאמרים לאנשי אקדמיה, עם אופציות הפצה נוחות וטפסי עדכון פשוטים – למי שלא רוצה להשקיע בבלוג ובכל זאת להיראות משקיע cuttings.me – how to build a journalism portfolio ( תמי נויטל) .
כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית – עודכנה הסקירה המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני: כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית ( עמי סלנט) .
אני משתמשת ב פידלי Feedly, your magazine-like start page ( יעל שרצר) .
אני משתמשת ב SaveEvery.com :: So Easy A Human Can Use It ( שרון חליוה אמיר) .
היישום הכי יעיל כיום להמרת קבצי WORD למסמכי PDF Convert PDF to Word, PDF to Excel and other editable formats with ABBYY PDF Transformer ( דזירה פז).
יש כלי acrobat exchange עם תמיכה עברית שהיתרון שלו שהוא חלק מחבילת הפוטושופ. אני משתמש בו להמרות PDF ל word ( יואב ריבלין) .
תבניות וורדפרס ועולם ניהול התוכן הדיגיטאלי –המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני: תבניות וורדפרס ועולם ניהול התוכן הדיגיטאלי ( עמי סלנט) .
זה כלי מדהים להמרה של מסמכי PDF בעברית חוסך עשרות שעות עבודה ( משה חיימוביץ) .
האתגר האמיתי בחינוך ובבתי הספר בפרט איך לנהל את התוכן הדיגיטלי העצום הנוצר בכל יום לימודים……לארגן, למיין, למחזר, לייצר ושוב…. להשתלט על האוקיינוס במגוון הערוצים הפלטפורמות ….גם עם מעורבות תלמידים…( יואל רוטשילד) .
תובנות ומידע נוסף :
הנה מה שעושים בבתי ספר בארה"ב וניתן לעשות גם בבתי ספר בארץ , למידה הבנייתית : חשיבות תהליך סיכומי הערות בכלים מתוקשבים מס"ע – למידה הבנייתית : חשיבות תהליך סיכומי הערות בכלים מתוקשבים ( עמי סלנט) .
אצלנו בבביה"ס נעמי שמר ניהול התוכן הדיגיטלי מתנקז בפורטל הבית ספרי: במספר מקומות: תוכן דיגיטלי שנוצר ע״י הצוות במאגר המשאבים, או באתרי הכיתות ותוכן דיגיטלי של התלמיד בסביבות האישיות (live@edu) שבמידת הצורך ניתן לעשות שמ שיתופים. בנוסף הפורטל מאפשר יצירת סביבות תוכן דיגיטלי ממוקדות נושא ( קאריה בטאט) .
תובנות ומידע נוסף :
TED-Ed | Lessons Worth Sharing ( יואב ריבלין ) .
iTunes U הוא אפליקציה של אפל שמאפשרת גישה לקורסים שלמים של אוניברסיטאות מובילות ומוסדות חינוך ותרבות והוא גם הקטלוג הדיגיטלי הגדול ביותר בעולם של תוכן חינוכי חינמי שמיועד למכשירי ipad, iphone, ipod touch ( יונית טלמון)
מס"ע – האם תחום החינוך זקוק כיום למנוע חיפוש ייעודי ? ( עמי סלנט) .
אוניברסיטת חיפה – תואר שני בניהול מידע וידע ( עמי סלנט)
I-School at Haifa Univ. ( ד"ר דפנה רבן)
כנס ותערוכת מידע 2012 INFO, מייזומה ובארגונה של טלדן, הוא האירוע המרכזי והמוביל של קהיליית המידע בישראל , כמה המלצות על ימי עיון ( עמי סלנט ) .
תובנות ומידע נוסף :
תכנית הכינוס המלאה ( ימי עיון מומלצים : ספרים וקוראי ספרים אלקטרוניים 2012 , איסוף , ארגון וניהול מידע אישי, Cloud 2012 – מידע דיגיטלי בעננים, אינטרנט 2012 – לוחמת סייבר, מגה טרנד ומודיעין עסקי, ).
נרשמתי למושב "איסוף , ארגון וניהול מידע אישי" ( בטי דים אסולין ) .
המלצה נוספת : יום עיון על big data ביום שלישי, 15 במאי – בואו בהמוניכם ( ד"ר דפנה רבן)
במהלך מאי הקרוב יתקיים קורס לאנשי פיתוח תכנים מתוקשבים ( המכונים גם online instructors ) . הקורס Massive Open Online Course (או בקיצור MOOC), פתוח לכולם (בחינם) ומועבר ע"י דמות מאוד ידועה – Pro. Bonk מאוניברסיטת אינדיאנה. למי שטרם ערך הכרות עם Bonk להלן קישור לאתר שלו, בו ניתן לקרוא גם קצת מהמאמרים שלו Professor Curt Bonk's e-Learning World ( מיכל גלעדי)
תובנות ומידע נוסף :
מידע נוסף בנושא TravelinEdMan: A Close Up Look at an Upcoming May MOOC – The World Is Open ( תמי נויטל)
תובנות ומידע נוסף :
ניהול המידע באמצעות RSS ,"לתת לרשת לעבוד בשבילי" באמצעות RSS – האם זה עדיין כך?! | מסע, מסה ומשא – תצפית על ארגונים, ניהול וי (יגאל חמיש).
מבחינת התעדכנות מקצועית יש לטוויטר יתרון משמעותי על פני פייסבוק , הנה אחד הכלים הטכנולוגיים עליו ממליץ המידען דניאל ליפסון Twitterfeed
דניאל מציין כי הפסיק להשתמש ב Twitterfeed עקב הצפת מידע למשתמשים
טוויטר עולה בהרבה על פייסבוק בעניין ההתעדכנות. הוא כבר מזמן הפך אצלי לכלי שימושי ביותר בתחום המקצועי. היופי הוא לא במאה וארבעים התווים שניתן לכתוב אלא בקישור אליו מפנים ודבר זה הוא בעל ערך גדול ( יורם אורעד) .
הבעיה המרכזית , קשה למצוא משאבי זמן על מנת להתעדכן שוטף גם בטוויטר וגם בפייסבוק . טוויטר יותר יעיל אבל הפייסבוק נותן תחושת קהילה. נמתין לקיץ , לגרסה החדשה של טוויטר שאומרים כי תהיה מהפכנית לחלוטין . בעיית הזמן לא תיפתר בכל מקרה ( עמי סלנט)
יש אפשרות לסנכרן את הטוויטר והפייסבוק לכלי אחד, כל הודעה שאתה מקבל בטוויטר תופיע פיד הראשי בפייסבוק ואז אתה חוסך לעצמך זמן ונמנע מההחלטה באיזה כלי לבחור , קישור ליישום ( יואב ריבלין) .
אני מזינה עדכוני RSS (או חלופה שלהם, לפי מה שיצרן התוכן מנפק) לפלטפורמה התורנית שבה אני מאחדת את כל עדכוני המידע שלי – בשנתיים האחרונות זו Hootsuite: ממשק אחד שבו יש לי גישה לקריאת עדכונים והעלאת מידע וניהולו לטוויטר, פייסבוק, לינקדאין ועוד. אני מנהלת שם עמודות של חיפוש לפי האשתגים, מעקב אחרי משתמשים ספציפיים , עדכוני RSS ועוד ( תמי נויטל) .
ניסיתי , אכן לוח מעקב מאוחד יעיל ביותר. מתחיל להשתמש אבל בעיית הזמן הבסיסית לא נפתרת (Social Media Management Account Login – HootSuite (עמי סלנט) .
ניתן להוסיף עמודות של פילוחי משנה (לפי קבוצות, מילות חיפוש, משתמשים) לטוויטר ורססים ממנועי חיפוש/מאגרים , זה משפר את המצב. גם מעבר מהיר על עדכונים חדשים פעמיים ביום , ריטווטים ותשובות וקצירת קישורים לפי נושאים להמשך עבודה ב"קלסר" (טיוטת בלוג פוסט או מה שהוא לא יהיה) מייעלת את ניצול הזמן. (Social Media Management Account Login – HootSuite ( תמי נויטל) .
תובנות ומידע נוסף :
אפשר לשמור 'שרשורים' בפייסבוק, נכון? תאריך/שעת ההודעה, הם גם קישור לפוסט.
אפשר לשמור את הקישור של הפוסט הראשי או קישור לתגובה מסוימת – כמו כל קישור אחר ברשת. ( אסתי קליין) .
כיצד שומרים הלכה למעשה את השרשורים בפייסבוק ( עמי סלנט) .
לחיצה ימנית על ה"זמן " שרשום ליד ה-like (זה בעצם קישור) תפתח חלון אפשרויות. אפשר "לשמור את הקישור" בשם או "להעתיק את כתובת הקישור" ולהדביק אותה היכן שבוחרים לשמור את השירשור או הקישור…בין אם זה מסמך או…..( גלית ורדי)
תובנות ומידע נוסף :
עובדת גם עם תיקיות באאוטלוק, גם עם תיקיות בג'ימייל, גם עם שורטקטים בתיקיות רגילות וגם עם כלי שממש נוח לי פשוט נקי ולא מבלבל לעיניים saveevery שכבר המלצתי פה עליו וזה רק לקישורים שאני ממש חייבת ( שרון חלויה אמיר) .
לא מזמן "נטשתי" את דלישס וחבריו ועברתי לpearltrees ששם קיים המון מידע נוסף אבל גיליתי משהו מעניין שגורם לי לשמור פחות ופחות קישורים: למעט הכלים הנפוצים , הידועים, הגדולים ו"המסורתיים" אני רואה שבכל יום חדש אני נחשפת לכלים יותר מתקדמים, יותר חכמים, יותר מתאימים…( גלית ורדי) .
בדיקת "גלובס": איך לגבות הכי טוב את המידע האישי שלכם ( שרון חליווה אמיר )
הבית האחורי של קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי 